רגע אחד לפני

תקציר:
הרבה פעמים הידיים שלי עושות דברים לפני שאני שם לב. אחר-כך אני מתחרט, אבל זה כבר מאוחר מדי. אמא חיבקה את כתפי ואמרה: “אתה יודע בני, אני די מבינה מה אתה מרגיש. כשהייתי בגילך, גם אני הרבה פעמים הייתי מתעצבנת וכועסת ואחר כך תמיד הצטערתי”. “באמת”? התפלא בני “איך זה יכול להיות”?! ”הכל בזכות הבלון”. אמרה אמא בקול מיסתורי. באמצעות סיפורו של בני יקבלו הקוראים - צעירים ובוגרים כאחד - כלים מעשיים לשליטה בכעס בזמן אמת. -- מהכריכה האחורית.

עותקים